סגנון הכרך בע"מ נ' גבר

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתיק שמספרו 2500905119, וזאת בגין שיק שנמשך על חשבונו של המבקש בבנק הפועלים, על הסך של 15,000 ₪.

גירסתו הבסיסית של המבקש היא כי מסר שיק זה כשיק ביטחון למשיבה, במסגרת הסכם לרכישת סחורות שהיה בין הצדדים, וכי התנאי לפירעונו של השיק היה ביצוע בדיקה משותפת של החיובים בחשבון המבקש אצל המשיבה.

לטענת המבקש, המשיבה סירבה לבירור שכזה, ואף סירבה למסור לו את הכרטסת הרלוונטית, זאת למרות שבדיקות קודמות העלו טעויות שונות (שאף הביאו לזיכויים שונים) בחשבונו של המבקש בספרי המשיבה.

טענה בסיסית זו של המבקש לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.

ב"כ המשיבה מבקש כי אדחה את טענת המבקש בשל העדר הגיונה ו/או חוסר סבירותה, שכן, לדידו, המשיבה לא תפעל בניגוד לאינטרס שלה עצמה.

ברם, ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

הבקשה, בסיכומי ב"כ המשיבה, מבית המשפט, לקבוע כי גירסתו של המבקש היא בלתי סבירה, היא למעשה בקשה לקביעת ממצאי מהימנות של עדותו, וזאת לא אוכל לעשות בשלב זה.

לעניין טענתו של המבקש כי המדובר במסירת שטר על תנאי, שלא התמלא, ההלכה היא כי "לעתים, על פי תנאיה של עסקת היסוד, ההתחייבות של העושה או המושך לפרוע את השטר מותנית בהתרחשותו של אירוע מסוים. אם התנאי כתוב על גבי המסמך, המסמך אינו שטר ולמחזיק בו תהיה עילה על פי עסקת היסוד בלבד. כאשר התנאי אינו כתוב על המסמך, אלא נותר בעסקת היסוד, המסמך הוא שטר ולתנאי תהא נפקות במסגרת ההגנה נגד התביעה השטרית. הווי אומר, כאשר המושך נתבע לפרוע את השטר, הוא רשאי להתגונן בטענה כי חיובו תלוי במילוי תנאי שלא קוים או שטרם קוים. הנתבע רשאי להוכיח בראיות בעל פה כי התלווה תנאי כלשהו לחיוב השטרי". (ש' לרנר, דיני שטרות, מהדורה שנייה, עמ' 310 – ההדגשות שלי – י.ב.).

אציין מעבר לצריך כי גם מכתבי הדרישה שהוחלפו בין הצדדים, שב"כ המשיבה הודה, בהגינותו, כי נפלה בהם טעות של ממש בחישוב הסכומים, תומכים בגירסת המבקש כי היה צורך של ממש, מבחינתו, לבדוק את חישובי המשיבה.

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה השטרית.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו על ידי בית המשפט, בתום הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ב, 08 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: